אחד ההרים שמשכו את עיני מהרגע הראשון הוא ה Gran Paradso שבאיטליה. גוש מבודד, מעט מחוץ למרכז העניינים עם north face בעל משטח קרח ענק כמעט אנכי בגובה של 600 מ' שמוביל ישירות לפסגה. כל האקט כולו מספק חוויה אלפינית למהדרין- נסיעה בעמק צר ועמוק לאורך כרי מרעה ירוקים ובתי חווה נטושים למחצה פזורים במעלה הכביש. בקצה הכביש בית קפה קטן כתחנת ציוויליזציה אחרונה שמשמש גם כמקום התארגנות לפני יציאה. לאחר מכן עליה עד על קו אל בקתה בקצה הקרחון ולמחרת יום טיפוס ארוך שבסופו הגעה לגג עולם קטן ופרטי.
 |
| ההר עם המסלול מסומן בכתום. מבט מהבקתה |
במהלך ההליכה אנחנו פוגשים קבוצת מטפסים בדרכם לבקתה. הם הולכים לטפס את המסלול הרגיל בצדו המערבי של ההר. אדריאן מכיר את המדריכים ואנחנו מעבירים אחה"צ נחמד בתצפית על ההר והתכוננות לטיפוס.
אנחנו קמים מוקדם ומתחילים בהליכה על גבי השלג עם פנסי ראש. לאחר כשעה הליכה עולה השחר וההר והnorth face נחשפים בצבעים של ורוד. עוד כשעה וחצי הליכה על קרח טוב ויציב ואנחנו בבסיס המסלול.
 |
| זריחה מעל הגראן פרדיסו |
המסלול רץ על קיר הקרח החשוף ובגלל התנאים הטובים אפשר להתקדם חסית במהירות. אדריאן מנצל את הזווית המתונה יחסית ולא עוצר למנוחות. אני מחכה שהחבל יגיע לסופו ומיד מתחיל לטפס. כך אנו מתקדמים חלק גדול מהמסלול ביחד וללא עצירות. אפילו עברנו 2-3 קבוצות בדרך. בערך במחצית המסלול השיפוע גדל ומתחילים לטפס על קרח חשוף לגמרי שמקשה על המלאכה. כאן אנו עוברים לטפס במקטעים עד שלארך 350 מ' אנו מגיעים לסכין השלג שעל קו הרכס.
 |
| בערך באמצע הדרך |
מעבר מהיר למוד של הליכה (הכנסת הציוד הטכני לתיק, קיצור החבל לאור של מס' מטרים) ואנו מתחילים בהליכה מפחדה למדי לאורך הסכין שמגיע כמעט עד הפסגה. למרות שההליכה לא קשה זה תמיד אחד הקטעים המפחידים בטיפוס. צעד אחד לא נכון מתוך עייפות או חוסר תשומת לב ואתה יכול למצוא את עצמך במצב מאוד מאוד לא נעים. אני מגיעים עד מתחת לפסגה ומטפסים את עשרת המטרים האחרונים על הסלע שבפסגתו נמצאת המדונה המיוחלת המסמנת את פסגת ההר.
 |
| סכין השלג בדרך לפסגה |
למרות הרגשת האופוריה שתמיד מלווה את ההגעה לפסגה ישנה הידיעה שעכשיו גם צריך לרדת ושום דבר לא נגמר עד שלא שותים קפה בעיירה שבעמק. אנו יורדים מהר מאזור הבולדרים שבפסגה, מחליפים את גרזן הקרח במקלות הליכה (איזה תענוג) ומתחילים בירידה ארוכה אך מתונה יחסית על הקרחון שמגיע מממש עד הבקתה. שם אנו פוגשים את הקבוצה מאתמול שהגיע כשעה לפנינו ונשארים לישון. אנו שותים קפה קטן, מחזירים אנרגיה וממשיכים לרדת עוד כשעתיים חזרה לרכב.
 |
| אחרי הבקתה, בדרך חזרה לרכב |
עכשיו נגמר!
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה