סובב מטרהורן

בעקבות הטרק המוצלח מאוד שעשיתי שנה קודם עם אמיר החלטנו לצאת אני ורוני (אשתי) לטרק דומה אך מסביב להר אחר, קצת פחות גבוה אך לא פחות מפורסם- הר המטרהורן. לאלו שלא מכירים זהו ההר של הטובלרון...

הר המטרהורן מאזור צרמט

הטרק הנ"ל הוא כבר סיפור שונה. הוא הרבה יותר גבוה מסובב מון בלאן וגם בסוף הקיץ הוא מחייב חצייה של קרחוני עד גדולים ולכן מצריך שימוש בציוד טכני של טיפוס כמו גרזני הליכה, קרמפונים וחבל לאבטחה בזמן ההליכה. הוא גם עובר באזורים נידחים יותר של האלפים ולכן מספר המטיילים בו נמוך בהרבה ולעתים כמעט ולא פוגשים מטיילים נוספים.

חציה מאובטחת של הקרחון בדרך לאיטליה

את הטרק התחלנו בכפר קטן בשוויץ וכבר ביום הראשון חצינו תוך הליכה ארוכה על קרחון את קו פרשת המים הראשית לאיטליה. חלקו האיטלקי של הטרק היה גולת הכותרת של הטיול. רכסי משנה מבודדים ובהם אגמים אלפיניים כחולים, יעלים משוטטות ובקתות לינה קטנות ומקסימות שיצרו אחוות מטיילים עם אנשים מכל העולם.

בקתת Prarayer- הלילה השני

ההליכה הייתה קשה לעתים וכללה מספר קטעים של טיפוס ארוך על דרדרות ושימוש ביתדות ברזל וחבלים הקבועים במקום. להבדיל מסובב מון בלאן את המטרהורן לא ראינו בכלל עד כמעט היום האחרון וכבר העלנו תאוריה שהוא קיים רק על גבי חבילות השוקולד השוויצרי... עד שבאחת הוא נגלה לעיננו. השביל הצר עושה סיבוב קטן ולפתע מזדקרת לה פירמידה מושלמת הבולטת מאוד מעל סביבתה.

פירמידה מושלמת מהצד האיטלקי

את הלילה האחרון העברנו בבקתה הנמצאת באוכף שמתחת להר ומסמנת את גבול איטליה שוויץ. העברנו לילה מרגש עם חברים שפגשנו בדרך ולכולנו זה היום האחרון בטרק. התעוררנו בבוקר לשמע הקריאה "רואים את ההר" וכולם כאיש אחד רצים לראות את הזריחה מעל הר המונטה שממזרח לנו שהאירה באור נגוהות את הפירמידה המושלמת שלנו. היום מובטחת לנו תצפית קבועה על המטרהורן לכן אין טעם להתעכב יותר מדי, עלינו על ציוד הטיפוס לקראת הליכה על הקרחון האחרון שלנו שהוליך אותנו בבטחה למרגלות ההר עד לרכבל שסמל את סוף הטרק והוריד אותנו כ 1000 מ' עד לעיירת הקיט המקסימה צרמט. קצת פינוק אירופאי לסיום שכולל נקניקיות שמנות והמבורגר ענק (כן, היינו רעבים...)

קרחון אחרון...

סיבוב רכבות של כמה שעות החזיר אותנו חזרה לארולה בה התחלנו את הטרק והשארנו את הציוד רק כדי לגלות שלמחרת מתקיים מרוץ בו חוצים המתחרים מאיטליה לשוויץ. בדיוק אותו המסלול שאנחנו עברנו ביומיים רק הפוך. לראשונים זה לקח כ 3 שעות. קצת פרופורציות בחיים...